#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מח.
שמאי אומר מקב חלה והלל אומר מקביים. מדוע? "	"התוס' (ד""ה שמאי) כתבו דאיפה י""ח קבים ועשירית מלבר היינו ב'
קבים ובאותו שיעור צריך להפריש חלה להלל, ושמאי סבר שהיו עושים מהעומר ב' אכילות אחת בבוקר ואחת בערב וכשיעור
אכילה אחת חשיב שמאי עיסת מדבר <sup>לד</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>לד.  והרשב""א כתב בשם
ר""ת דכיון דכתיב חלה תרימו תרומה ותתנו לכהן בעינן שיהא בה כדי נתינה ואין נתינה פחות מכביצה. שמאי
אזיל בתר דעתא דבע""ה שהוא מפריש אחד מכ""ד, נמצא מפריש מקב כביצה, והלל אזיל בתר דעתו של נחתום,
שהוא מפריש אחד ממ""ח ונמצא מפריש מקביים ביצה.</span>"	שבת תוס' טו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מט.
כמה לוגים מים שאובים פוסלים מקוה חסר? "	"להלל י""ב
לוגים <sup>לה</sup>. לשמאי
תשעה קבים שהם ל""ו לוגים <sup>לו</sup>. לחכמים ג' לוגים <sup>לז</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>לה.  כתב הרשב""א בשם
הראב""ד דטעמיה דהלל מפני שהיא המידה הגדולה הנאמרה בתורה למשקים כדכתיב ושמן זית הין. ואע""פ
שנאמרו בתורה מדות קטנות, כיון שמים שאובים לפסול את המקוה דרבנן, אזלינן לקולא ולא מיפסל
אלא בשיעורא רבה.
<br>לו.  פירש הראב""ד דשמאי
סבר דתשעה קבין לפי שהם ראוים לשטיפת כל הגוף ועזרא תקנם לבעלי קריים לפיכך חשיבו כמקוה פסול
ופוסלים.
<br>לז.  פירש הראב""ד
שחכמים אמרו ג' לוגים מפני שהם חשובים, שנתן הכתוב ליין לקרבנות צבור מדה זו שהיא רביעית ההין.</span>"	שבת טו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נ.
אלו ו' ספקות גזרו באושא ששורפים עליהם את התרומה וכיצד
פירשום רש""י ותוס'? "	"&nbsp;א. בית הפרס. לרש""י שדה שאבד בו קבר לתוס' שדה שנחרש בו קבר.<br>ב. עפר ארץ העמים. שכל עפר ארץ העמים מספקא לן בקבר של מת.<br>ג. בגדי עם הארץ. לרש""י שמא ישבה עליהם אשתו נדה ולתוס' דגזרו על עם הארץ שיהיה כזב.<br>ד. כלים הנמצאים. שאין יודעים אם טמאים הם.<br>ה. רוקין. לרש""י מספקא לן דדילמא דזב נינהו ולתוס' דחיישינן של עם הארץ הם.<br>ו. מי רגלי אדם שהם כנגד מי רגלי בהמה. לרש""י נאסר אף שיש כאן שני ספיקות לקולא, ספק מבהמה ואת""ל מאדם שמא מטהור, ולתוס' יש כאן רק ספק אחד אם מאדם טהור או טמא אבל על ספק ספיקא אין שורפים."	שבת טו: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נא.
למסקנא על אויר ארץ העמים תולים. וקשה 1) דתנן ארץ
העמים אינה מטמאה באהל 2) דבנזיר הסתפקו אם גזרו על ארץ העמים משום אויר או משום גוש? "	"תירצו התוס' (ד""ה ואאוירא):<br>1) א. דהתם מיירי כגון שהביא עפר מארץ העמים
לא""י. ב. התם
כר""ש דאמר קברי עכו""ם אין מטמאים באהל דלא החמירו בארץ העמים יותר מקבריהם. ג. דההיא משנה נשנית קודם גזירה
שגזרו על אוירה וגזרו רק על גושא.<br>2) דהתם ה""פ משום
אוירה ממש גזרו עליה שלא יכנס באויר ארץ העמים בשום ענין אפי' ע""י שידה תיבה ומגדל או משום גושא
שהוא מאהיל על הגוש אבל כשאינו מאהיל על הגוש כגון ע""י שידה תיבה ומגדל טהור."	שבת תוס' טו:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נב.
לדעת התוס' במה עשו עם הארץ כזב ובמה לא עשו? "	"כתבו התוס' (ד""ה ועל ספק בגדי ע""ה) שגזרו עליהם שיהיו כזבים לכל
דבריהם ואפילו רוק שלהם טמא אבל על היסטם ומדרסם לא גזרו."	שבת תוס' טו:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נג.
כלי זכוכית מה דינם ומדוע לענין 1) להטמא מגבם 2) טומאה
ישנה<br>3) פשוטיהם? "	"1) נטמאים מגבם. לתי' א' דכיון דכי נשתברו יש להם תקנה
שוינהו ככלי מתכות. לרב אשי הואיל ונראה תוכם מבחוץ לא חשיב גב אלא תוך.<br>2) אין חוזרים לטומאה
ישנה. לתי' א' דרק בטומאת כלי מתכות דאורייתא גזרו טומאה ישנה אבל בכלי זכוכית שעיקר תחילת טומאתם איננה
אלא מדרבנן לא גזרו טומאה ישנה. לרב אשי הואיל ובריאתם מן החול דינם ככלי חרס.<br>3) טהורים. לתי' א'
עבדי בהו רבנן היכרא כי היכי דלא לשרוף עלייהו תרומה וקדשים. לרב אשי הואיל ובריאתם מן החול דינם ככלי
חרס."	"שבת טו: -
טז:"		
